ניחוח הבלקן ממש כאן (1) - צזיקי

חזרתי השבוע מטיול ברודוס, יוון. וכמו בכל טיול, גם לצד הקולינרי יש חלק משמעותי בחוויה. המאכל היווני הקלאסי, הנאכל בכל הזדמנות במטבח המקומי, הינו סלט הצזיקי. אחת העדויות לשימוש הנרחב בסלט זה  בכל הזדמנות היא הדליים הענקיים בהם משתמשים בו במסעדות, ממש כמו כאן בתמונה:

בעודי טועמת את המאכל הלבן, החמצמץ ועתיר השום חשבתי בלבי, רגע! הרי זהו מאכל שיכול להתאים לתפריט המיועד לאנשים עם מחלת כליות! בעלי שיחיה ואני ניהלנו דיון מעמיק באשר לתבלינים המשמשים להכנתו (פרט לשום, שאין שום דרך בעולם לפספס את נוכחותו במאכל). לא הצלחנו להגיע למסקנות חד משמעיות באשר לזהות התבלינים, עד שנתקלנו באחד השווקים בתערובת מיוחדת להכנת צזיקי. וכך נפתרה החידה: התבלין מכיל שום, שמיר, פלפל לבן, מלח ולעתים גם כמון. מה שהפתיע ושימח אותי לגלות שהתבלין נמכר ברחובות רודוס גם בגרסה ללא מלח! כנראה שהמודעות לצורך בהפחתת המלח במזון עבור כל האוכלוסיה מחלחלת ברחבי העולם.
היוונים לא עושים חצי עבודה, ועל גבי השקית של התבלין צורף גם מתכון מקורי בכתב יד. איזה יופי! המתכון הנ"ל כולל גביע יוגורט (200 גרם), 1 מלפפון, כפית תבלין, כפית חומץ וכפית שמן זית. אפשר לראות את השקית המדוברת בתמונות שלהלן:    
                    

אפשר כמובן להשתמש במתכון המקורי, אך אני זכרתי שקיימת גרסה שהכין בעלי בזמנו בבית וכללה גם גבינת לאבנה. מתברר שהוא עשה זאת על מנת להגביר את חמיצותו של הצזיקי (היה מאוד טעים!), ואני חשבתי שזו דרך מצוינת להעשיר את הצזיקי בחלבון עבור מי שזקוקים לכך, למשל אנשים המטופלים בדיאליזה.
נתקלתי גם במתכונים בהם יוצקים את היוגורט למסננת ומניחים לנוזלים לצאת ממנו טרם הוספת המלפפון והתבלינים. זוהי פעולה  מומלצת עבור מי שתזונתם מוגבלת באשלגן, זרחן ונוזלים, היות ובעת הסינון פוחתת כמותם של שלושת הרכיבים הללו ביוגורט. בנוסף לכך בעת ההכנה של הצזיקי מגרדים את המלפפון על פומפיה וסוחטים את עודף הנוזלים לפני הוספתו לסלט, פעולה שגם מוציאה עודפי אשלגן ממנו. המלפפון, שגם כך הינו ירק דל יחסית באשלגן, הופך לדל עוד יותר, ומתאים מאין כמוהו לסלט שלנו. ולאחר כל הנסים והנפלאות הללו, לא נותר אלא לגשת להכנת הצזיקי:

צזיקי יווני (1 מנה, אפשר להכפיל כמויות לפי הצורך)

1 גביע יוגורט 3% (150 גרם)
1 כף לאבנה 5%
1 מלפפון בינוני
שן שום כתושה
כפית שמן זית
כפית חומץ
כפית שמיר קצוץ
פלפל לבן וכמון לפי הטעם (לא חובה, היוונים שמים...)

הוראות הכנה

קולפים את המלפפון וחותכים אותו לחצי. בעזרת כפית מוציאים את החלק הפנימי הרך, ומגררים את ה"סירות" שנוצרו בפומפיה גסה. את המלפפון המגורר סוחטים מעודפי הנוזלים ושמים בקערה. מוסיפים את יתר החומרים, מערבבים ומצננים היטב לפני ההגשה.

הערות

אם מעדיפים אפשר גם לוותר על הוספת הלאבנה (שאינה קיימת ברוב המתכונים) .
במידה ולא מוסיפים את הלאבנה מומלץ לסנן את היוגורט על גבי מסננת מרופדת במגבת המונחת על קערה למשך מספר שעות עד לקבלת מרקם סמיך של היוגורט (אך לא סמיך מדי). כך "מרוויחים" פחות אשלגן, זרחן ונוזלים ויותר חלבון למנה. אם מוסיפים את הלאבנה וגם מסננים את היוגורט הסלט יהיה סמיך מדי.
יש לקחת בחשבון את היוגורט כחלק מהתפריט היומי, בדרך כלל מומלץ לאכול עד 1 מוצר חלב ניגר ליום או פחות (לבן, יוגורט, רוויון, חלב) בהתאם להמלצת הדיאטנית. הסיבה לכך היא תכולת האשלגן והזרחן שבמוצרים אלה, שלעתים קצת נשכחת בהשוואה לפירות ומאכלים אחרים, אך בהחלט קיימת. מסיבה זו גם עדיף להשתמש במיכל יוגורט של 150 גרם ולא 200 (ויסלחו לי היוונים ששיניתי להם קצת את המתכון...)

ערך תזונתי למנה

160 קלוריות, 11 גרם פחמימות, 10 גרם חלבון, 8 גרם שומן, 327 מ"ג אשלגן, 226 מ"ג זרחן, 132 מ"ג נתרן.

יאסו! בתאבון!

בהמשך יבוא: מאכל יווני נוסף עם עלי גפן... יש למה לחכות!

פתאום קם אדם בבוקר ומחליט לבדוק כמה אשלגן/זרחן/חלבון/פחמימות/ נתרן יש בארוחה שלו

למי שמתעניין בערכים התזונתיים של המזונות השונים בתפריטו, או של מזונות חדשים אותם הוא רוצה להכניס לתפריט, הארגון האמריקאי למען חולי כליות הפיק חוברת מיוחדת המפרטת את הערכים התזונתיים הרלוונטיים עבור החולים. הערכים מפורטים עבור מנה נאכלת בצורה נוחה לשימוש. המזונות מסודרים על פי סדר האלף בית (כלומר ה -ABC).
אמנם המידע בחוברת מתייחס למזונות אמריקאים ולא ישראלים, אך גם חלק לא מבוטל מהנתונים שאנו משתמשים כאן מבוסס על המאגר האמריקאי (לטוב ולרע). ניתן להשתמש בחוברת, ובמקורות נוספים כולל בעברית המפורטים להלן:

להורדה חינם של החוברת באנגלית
להורדה חינם של החוברת בספרדית
לרכישת עותק מודפס
מנוע החיפוש לערכים תזונתיים של משרד החקלאות האמריקאי
אתר נטוגרין, המספק מנוע חיפוש מפורט על מוצרי מזון בעברית. אמנם הוא קרוי "מחשבון קלוריות", אך מספק מידע רב על מזונות מגוונים בגודלי מנה שונים, כולל אשלגן וזרחן. כאן ניתן גם להכניס את המזונות שנאכלו לאורך היום כולו, ולעקוב אחרי הצריכה היומית של כל רכיבי התזונה.

מתבלים את התפריט עם תזונתון ספטמבר אוקטובר: עכשיו בבלוג!

מתבלים את התפריט: אנו רגילים בדרך כלל לתבל את המזון במלח או אבקת מרק, ולפעמים מוסיפים פלפל שחור. ומה קורה כאשר ביום בהיר אחד אומרים לנו להפסיק להשתמש במלח, ושאבקת מרק זה מחוץ לתחום? באבחת מלחיה המזון מאבד מטעמו, ואיתו גם חלק מטעם החיים.  פרט להפחתה הדרגתית במלח, שעוזרת להסתגל לטעם החדש, רצוי ומומלץ להתחיל להשתמש בשפע התבלינים הקיימים במטבח או בשוק. התבלינים אינם עשירים באשלגן וזרחן, בעיקר לא בכמויות המזעריות בהם משתמשים לבישול, הם מכילים רכיבים היפים לבריאות כגון חומרים נוגדי חמצון ודלקת, אז למה אתם מחכים? בתאבון!  ועל קיבה מלאה, תוכלו לפתור כמה שאלות טריוויה בנושאי תזונה בסוף הגליון...
את התזונתון בכל השפות (עברית, ערבית ורוסית) ניתן להוריד מהקישור בצד ימין של הבלוג.

ביצים ביצים ביצים ביצים....

תפריט רב חלבון, כמו זה הנדרש למטופלים בדיאליזה, כולל פעמים רבות המלצה לצריכת ביצים על בסיס קבוע. הדבר נכון בעיקר עבור מי שאינם מסוגלים או רוצים לאכול עוף או בשר מדי יום, או הממעיטים במוצרי חלב מסיבות שונות. גם בתפריט המותאם למחלת כליות ללא טיפול בדיאליזה מומלץ לשלב ביצים כמקור לחלבון איכותי, אולם כמותן מוגבלת יותר בהיותו של התפריט בשלב זה דל בחלבון.
לעתים קיים חשש מאכילת ביצים עקב תכולת הכולסטרול שבהן. כיום ידוע כי לכולסטרול במזון יש השפעה מעטה יחסית על רמות הכולסטרול בדם. בנוסף, במחקרים נמצא כי בקרב אנשים עם מחלת כליות רמות כולסטרול גבוהות מהמומלץ לאוכלוסיה הכללית הן דווקא בעלות השפעה חיובית על תוחלת החיים ואיכותם (מושג שזכה לשם "אפידימיולוגיה הפוכה"). סיבה אחרת לזהירות בצריכת ביצים בקרב אנשים עם מחלת כליות יכולה להיות תכולת הזרחן שבהן. הזרחן (כמו גם הכולסטרול) מרוכז בחלמון הביצה בלבד (ה"צהוב"). מרבית החלבון המצוי בביצה הוא בחלבון (ה"לבן").  על מנת להימנע מעודפי זרחן בתפריט ניתן לצרוך יותר חלבוני ביצה מאשר חלמונים, ו/או לשלב את אכילתן עם נטילת תרופות קושרות זרחן (על פי הנחיות הרופא והדיאטנית).
כל דבר שאוכלים מדי יום עלול להימאס במהרה, ולכן חשוב מאוד למצוא דרכים רבות ככל האפשר לגוון את צורת ההכנה.
ניתן להעשיר מתכונים שונים שרגילים להכין בחלבון ביצה, כמו פשטידות, עוגות, קציצות, סלטים שונים (למשל סלט טונה, ביצים או ירקות). ניתן גם להעשיר מרקים ודייסות, תוך התחשבות בתוספת הנוזלים שהם מכילים.
להלן מספר הצעות להכנת ביצים כך שתרצו לאכול אותן אפילו פעמיים ביום:

חביתה

קודם כל אל תקראו לחביתה סתם כך חביתה. קראו לה אומלט או פריטטה:  כבר נשמע יותר טעים, לא? חביתה מאפשרת להכין מספר ביצים בלי שמרגישים כל כך שאוכלים אותן, וזהו יתרון נוסף שלה.  אפשר גם להכינה עם מספר חלבונים וחלמון אחד בשביל הטעם - וכך "חוסכים" בכמויות הזרחן. למי שחוששים מתוספת שמן מיותרת לתפריט ניתן לטגן את החביתה ללא שמן כלל על מחבת עם ציפוי מונע הידבקות כגון טפלון.

תוספות לחביתה

חביתת ירק

פעמים רבות יש חשש מהכנת חביתת ירק עקב כמות האשלגן שבעלים הירוקים למיניהם. נכון שבמאה גרם פטרוזיליה או כוסברה יש כמות לא מבוטלת של אשלגן (כ -550 מ"ג), אך משקלו של גבעול פטרוזיליה הוא 1 גרם, כך שעשרה גבעולים יכילו כ -55 מ"ג אשלגן בלבד, כשליש עד רבע מהכמות שיש במנת ירק רגילה. דוגמה נוספת: 5 עלי בזיליקום מכילים 7 מ"ג אשלגן בלבד, אך ישדרגו פלאים את האומלט שלכם. לכן אם שמים מספר גבעולים בחביתה אין לכך משמעות רבה. אם רוצים לעשות חביתת ירק עשירה במיוחד אפשר להפחית מכמות הירקות באותה ארוחה. התייעצו על הכמות הרצויה לכם עם הדיאטנית.

בצל ושום

בצל ושום מוסיפים טעם רב, ואינם עשירים באשלגן וזרחן. שן שום אחת מכילה 12 מ"ג אשלגן, ובצל קטן מכיל 100 מ"ג אשלגן, כך שבהחלט ניתן לתבל בהם את הביצים. במידה ושמים כמות גדולה למנה (10 שיני שום או בצל שלם) יש להפחית מנת ירק מהתפריט היומי כתחליף. התייעצו על הכמות המומלצת לכם עם הדיאטנית.

נקניקיות

עוד תוספת החביבה על רבים, ילדים ומבוגרים כאחד, היא נקניק או נקניקיות לחביתה או לביצה מקושקשת. מוצרים מעובדים אלה מכילים בדרך כלל תוספת רבה של זרחן שאינה מומלצת. כיום קיימים סוגים של נקניקיות שאינם מכילים תוספת זו, כך שרצוי לבחור בהם אם מחליטים להכין ביצה שכזו. איך מזהים אותם? יש לאתר על אריזתם את הכיתוב "מרכיבים טבעיים בלבד" או "נקניקיות טבעיות". למרבית החברות המייצרות נקניקיות יש מוצר אחד לפחות מסוג זה, וקל יחסית לאתרם בכל מרכול.

דוגמה לנקניקיות טבעיות

דוגמה לנקניקיות עם 100% רכיבים טבעיים

פטריות

פטריות הן תוספת מקובלת לחביתה. פטריות טריות עשירות מאוד באשלגן ולכן פחות מומלצות. דווקא פטריות משומרות מכילות פחות אשלגן, ולכן אם רוצים ניתן להוסיפן למחבת. עם זאת הפטריות המשומרות כן מכילות תוספת מלח, כך שעדיף למהנע מהוספת מלח לביצים בעת ההכנה. חצי כוס פטריות משומרות מכילות כ -100 מ"ג אשלגן, תחליף לכמנת ירק בתפריט היומי.

גבינה צהובה

גם גבינה צהובה היא תוספת ידועה לחביתות. הגבינה עשירה בחלבון, אך גם בזרחן ומלח. ניתן לבחור בפרוסות החתוכות דק דק, ובכך לחסוך מעט בזרחן. ולגבי המלח כאמור - עדיף להמנע מהוספתו מעבר לקיים כבר בגבינה. בדקו עם הדיאטנית מה הכמות המומלצת של גבינה צהובה עבורכם.

ביצה רכה או חיה (לא מבושלת)

לחובבי הביצים הרכות או החיות לגמרי חשוב לדעת כי לא מומלץ לצרוך אותן עקב החשש לזיהום. העדר בישול או בישול חלקי בלבד עלול להותיר חיידקים מעוררי מחלות בביצה, ולגרום לזיהום קשה בגוף. כך שצורת אכילה זו אינה מומלצת כלל. 

ביצה קשה

ואם לא ביצה רכה, יש לנו ביצה קשה. ביצה קשה טעימה בפני עצמה אבל לעתים קצת נתקעת בגרון... אז מה דעתכם להחליק אותה עם קצת מיונז בסלט ביצים או טונה? המיונז עצמו מכיל מלח, לכן עדיף להמנע מהוספת מלח נוסף לסלט. ניתן לתבל את הסלט גם בבצל ושום למשל, ואם רוצים מלפפון חמוץ מומלץ להשתמש בחמוצים של זיוה. טונה עדיף לבחור מהסוג המשומר במים ללא תוספת מלח. טונה במים מכילה פחות זרחן לעומת טונה בשמן, ולכן מומלצת. על מנת לוודא שכמות המלח בטונה נמוכה יש לבדוק בסימון התזונתי שכמות הנתרן במאה גרם היא סביב 100 עד 150 מ"ג.

עוד רעיונות? מתכוני ביצה מהירים של בת שבע אנגל, דיאטנית נפרומור ראשל"צ:

נטיפי ביצה

שמים בקערית ביצה שלמה ועוד 3 חלבונים, מוסיפים  פלפל  שחור לפי הטעם וטורפים היטב. בסיר מרתיחים 2 כוסות מים, שופכים לתוכו את תערובת הביצים ומערבבים במזלג במשך 5 דקות. מסננים ושומרים במקרר. ניתן להוסיף את הנטיפים למזונות דוגמת סלט, אורז, יוגורט או מרק.

לחם מטוגן/ביצה בקן

מורחים פרוסת לחם  בשמן זית או שמן קנולה משני הצדדים, טובלים בתערובת של ביצה וחצי כוס חלב ומטגנים. לביצה בקן מוציאים את פנים הפרוסה, שוברים את הביצה לתוך החור ומטגנים. ומי שרוצה להשקיע בביצה בקן משודרגת ינסה את המתכון הזה.

טוסט ביצה משולש

לוקחים 3 פרוסות לחם לבן או חלה, על 2 פרוסות מורחים שמן זית  או קנולה. מהפרוסה השלישית מוציאים את הפנים. מניחים פרוסה אחת מרוחה, ועל גביה את הפרוסה עם החור. לתוך החור שוברים ביצה שלמה וחלבון ביצה, ומכסים בפרוסה השלישית. לגיוון ניתן להוסיף לביצה 3-4 זיתים לאחר השרייתם במים (להפחתת כמות המלח) או מעט גבינה לבנה קשה מגורדת. שמים בטוסטר משולשים למשך מספר דקות.


ולסיום, היא מתחילה כחביתה ומסיימת בפשטידה: הלא היא הפריטטה האיטלקית בגרסה ידידותית לכליות:

פריטטה ירקות

המתכון המקורי מאתר נענע 10, עבר התאמה לדרישות התפריט במחלת כליות

מצרכים (5 מנות):

3 ביצים שלמות

8 חלבוני ביצה
2 כפות גדושות מיונז
1 קישוא מגורר
1 גזר קלוף ומגורר
בצל סגול או לבן בגודל בינוני חתוך לקוביות קטנות
פלפל שחור  לפי הטעם
מעט שמן זית

אופן הכנה:

מחממים מחבת נון סטיק רחבה, שניתן להכניס לתנור עם מעט שמן זית.
מוסיפים את הגזר המגורר והבצל הקצוץ ומטגנים אגב ערבוב במשך 3 דקות או עד שהגזר מתחיל להתרכך.
סוחטים את הקישוא המגורר כדי להיפטר מנוזלים עודפים.
מוסיפים אותו למחבת ומטגנים, תוך כדי ערבוב כ-3 דקות נוספות.
בקערה, טורפים את הביצים, המיונז ומעט תיבול, עד לקבלת בלילה אחידה בצבעה.
שופכים את הבלילה למחבת ובוחשים היטב.
מנמיכים את האש ומבשלים, עד שהפריטטה נראית מבושלת עד 3/4 גובה.
מעבירים לתנור, שחומם מראש ל 180 מעלות ואופים 4 דקות או עד שהביצים התייצבו לחלוטין.
מוציאים מהתנור, נותנים לפריטטה להתקרר מעט.
בעת ההגשה הופכים את המחבת מעל לצלחת נאה.

ערך תזונתי למנה:

176 קלוריות, 4.5 גרם פחמימות, 12 גרם חלבון, 12 גרם שומן, 275 מ"ג אשלגן, 95 מ"ג זרחן, 300 מ"ג נתרן.

מתאים לאנשים עם סוכרת.

כל מנה הינה תחליף למנת ירק וכשתי מנות חלבון בתפריט היומי.

*שימו לב לכמות הנתרן, אף שלא הוסף כלל מלח במתכון. מקורו של הנתרן בעיקר מהמיונז והביצים. כך שממש אין צורך ולא רצוי להוסיף מלח מעבר לכך!

לסיכום, ביצים הן מזינות וטעימות, ויש דרכים רבות לשלבן בתפריט. אשמח לשמוע עוד רעיונות, הצעות, דעות ותגובות.

בתאבון!!!

מה שטוב לספורטאים - על ספורט וחטיפי חלבון

על פי מחקר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, תוכנית מובנית הכוללת שינוי הרגלים לאורח חיים בריא בכלל, ופעילות גופנית בפרט,  יכולה להיות בטוחה ומועילה עבור אנשים עם מחלת כליות כרונית, ולשפר את הכושר הגופני, הרכב הגוף והתפקוד הלבבי.
כ -60 מליון בני אדם ברחבי העולם סובלים ממחלת כליות כרונית, אשר גורמת לסיכון מוגבר למחלת לב. באוכלוסיה הכללית ידוע כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון למחלות לב, אך לא ברור אם כך הדבר גם בקרב אנשים עם מחלת כליות, וכן לא ברורה הבטיחות של ביצוע פעילות גופנית על ידי אנשים הסובלים במקרים רבים גם ממחלות רקע נוספת כגון סוכרת ויתר לחץ דם. חוקרים אוסטרלים פיתחו תוכנית מובנית לשינוי אורח חיים וביצוע פעילות גופנית, שתהיה בטוחה ויעילה עבור אנשים עם מחלת כליות כרונית בדרגה בינונית. התוכנית הוצאה לפועל בשיתוף צוות רב מקצועי שכלל רופא נפרולוג, אחות נפרולוגית, פיזיולוג, דיאטנית, אחות סוכרת ופסיכולוג, וכללה ביצוע של 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית בעוצמה בינונית, והשתתפות בקבוצת תמיכה לאורח חיים בריא ושינוי הרגלים. 23 מטופלים הופנו באופן אקראי להשתתפות בתוכנית או לטיפול הרגיל המקובל (קבוצת הביקורת).
בתחילת המחקר, רק 45% מהמשתתפים היו מסוגלים לבצע פעילות גופנית כמצופה לגילם. המטופלים שהשתתפו במחקר, שנמשך שנה, שיפרו את יכולתם האירובית ב -11%, זאת לעומת משתתפי קבוצת הביקורת שיכולתם האירובית פחתה       ב -1%. משתתפי המחקר גם השיגו ירידה קטנה אך מובהקת במשקלם. בנוסף אבחנו החוקרים שיפור בתפקוד הלבבי אצל המשתתפים.
יש להדגיש שהבטיחות של התערבות כזו תלויה מאוד בקיומו של צוות רב מקצועי מיומן, אשר דואג בין היתר להתאמה צמודה של הטיפול התרופתי ליתר לחץ דם ולסוכרת על פי הצורך . זהו מחקר ראשוני ומועט משתתפים, שהראה כי ניתן לשפר את הכושר והתפקוד הלבבי גם בקרב אנשים עם בעיות בריאות מורכבות. דרושים מחקרים נוספים על מנת לבסס תוצאות אלה ולהרכיב סטנדרטים מתאימים לטיפול.
גם אנשים המטופלים בדיאליזה יכולים להפיק תועלת מביצוע פעילות גופנית, כמובן אך ורק באישור הרופא ותוך התאמה למצבם הכללי , ליכולתם ולרצונם. עוד על הנושא ניתן לקרוא כאן, בינתיים באנגלית בלבד...

יומן

מה שטוב לספורטאים

ואם כבר בספורט עסקינן, לאחרונה סיפרה לי קולגה יקרה, הדיאטנית לאה כהן, כי היא נוהגת להמליץ למטופלי דיאליזה על חטיפי חלבון המיועדים בדרך כלל לספורטאים כהעשרה בחלבון. הרעיון מיד מצא חן בעיני, היות וחטיפי חלבון אלה, המיועדים לאוכלוסיה בריאה, בוודאי טעימים, וגם משדרים בריאות וספורטיביות, משב רוח מרענן עבור אנשים עם מחלות כרוניות למיניהן. בנוסף הם יכולים לשמש גיוון לתפריט החד גוני לעתים.

מה צריך לדעת לפני שמתחילים לאכול חטיפי חלבון לספורטאים?

יש להתייעץ עם הדיאטנית לפני הכנסה של כל מזון חדש לתפריט.
כאשר מסתכלים על הסימון התזונתי של חטיפי חלבון, יש לשים לב שהם מכילים סביב 14-20 גרם חלבון לחטיף, ולא לקחת חטיפי אנרגיה רגילים המכילים עד כ -5 גרם חלבון לחטיף.
יש להעדיף חטיפי חלבון שעל אריזתם כתובים גם ערכי הזרחן והאשלגן.
יש להתייחס לחטיפי החלבון באל ארוחה לכל דבר, ולקחת איתם תרופות קושרות זרחן (במידה ונרשמו על ידי הרופא).
חטיפי החלבון מכילים גם פחמימות. בעיקר עבור אנשים עם סוכרת, יש לקחת זאת בחשבון בתכנון התפריט היומי והטיפול התרופתי.

אז אם אתם בוחרים לעשות ספורט, או לאכול חטיף לספורטאים, ואולי גם וגם, אל תשכחו להתייעץ קודם כל עם הרופא והדיאטנית על מנת לקבל את המידע הנכון ביותר עבורכם באופן אישי.

מאמר מדעי על חטיפי חלבון של ספורטאים עבור מטופלי דיאליזה

בהצלחה!

פשטידת קישואים? תמיד טעים!

כאשר מחפשים מה להכין לארוחת ערב קלה, לאורחים בסוכה, או לתקופת "אחרי החגים". עם תום ארוחות החג הכבדות, תמיד נעים להתרענן עם פשטידת ירקות קלילה. ובעצם, כל יום מתאים לפשטידת קישואים ריחנית!  זוהי גם עוד דרך לשלב את הקישואים, הדלים יחסית באשלגן, בתפריט היומי. מה עוד הופך את המתכון למתאים עבור אנשים עם מחלת כליות ?

הקישואים, עליהם מבוססת הפשטידה, הינם כאמור ירק דל יחסית באשלגן.  צורת ההכנה, הכוללת גירור דק וסחיטה של הקישואים, מביאה בנוסף להוצאה של חלק מהאשלגן המצוי בקישוא. אגב, ערך האשלגן המופיע  בחישוב הערכים התזונתיים בהמשך אינו כולל הפחתה זו, היות ולא קיימים נתונים על הכמות המדוייקת היוצאת בסחיטה. יחד עם זאת, הקישואים אינם נטולי אשלגן, וצריכתם אינה ללא הגבלה עבור מי שצריך לשמור על תפריט דל אשלגן.

הבצל והשום מתבלים את הפשטידה מבלי לתרום כמות גדולה של אשלגן, ומפחיתים את הצורך בשימוש במלח ו/או באבקת מרק הנהוג במתכונים רבים. כך גם תוספת הפלפל השחור ואגוז המוסקט.

קמח לבן מכיל פחות אשלגן וזרחן לעומת הקמח המלא, לכן מומלץ להשאירו כך ולא "לשדרג" לקמח מלא כפי שמומלץ לעתים בחלק מהמתכונים.

אבקת אפיה, סודה לשתיה ו/או קמח תופח מביאים לתוספת מלח ו/או זרחן למתכון. בפשטידות שאינן אמורות לתפוח באופן מיוחד עדיף להשתמש בקמח רגיל ולא להוסיף אבקת אפיה או סודה לשתיה. 

שימוש מופחת בחלמוני הביצה והוספת חלבוני ביצה במקומם מפחית את כמות הזרחן במתכון ומעשיר אותו בחלבון איכותי. 

אך מכל התיאוריות לא תצא פשטידה, צריך להפשיל שרוולים ולעבודה:

המצרכים (12 מנות)

5 קישואים בינוניים (1 ק"ג)

1 בצל בינוני

כוס וחצי קמח לבן

חצי כוס שמן זית

2 ביצים

2 חלבוני ביצה

כוס וחצי מים

3 שיני שום כתושות

פלפל שחור לפי הטעם

אגוז מוסקט לפי הטעם

אופן הכנה

מגררים את הקישואים דק וסוחטים את עודף הנוזלים.

קוצצים דק  את הבצל.

מערבבים את כל החומרים, ומעבירים לתבנית פיירקס משומנת.

אופים כשעה בחום בינוני (180 מעלות) או עד שהפשטידה מזהיבה.

פשטידת הקישואים של לילך: "נעלמת" מהר כלכך!!

ערך תזונתי למנה (12 מנות)

175 קלוריות, 5 גרם חלבון, 16 גרם פחמימות, 10 גרם שומן, 267 מ"ג אשלגן, 69 מ"ג זרחן, 27 מ"ג נתרן. 

המתכון מתאים לאנשים עם מחלת כליות כולל בדיאליזה, יש להתייעץ עם הדיאטנית לגבי הכמות האישית המומלצת לאכילה. 

מתאים  לאנשים עם סוכרת, כל מנה מהווה תחליף לפרוסת לחם.

מנת פשטידה הינה תחליף למנת ירק עבור מי ששומרים על תפריט דל אשלגן. 

בתאבון!